בצוֹק הָעִתִּים

בְּצוֹק הָעִתִּים

כסִירָה בלב ים, בְּצוֹק הָעִתִּים,

תּוֹעֶה הייתי בהרי מדבר צִים.

נָע וָנָד אֶהְיֶה באֶרֶץ תַּלְאֻבוֹת,

נָבְלָה שְׂפָתי, ותִּדָּבֵק לְשׁוֹני.

אך על זֹאת הַתּוֹרָה,

זֹאת השירה,

באר מים חיים,

אדבר ואָעִיד בה.

אהבתי שפת אבותינו בקדושתה,

אחקור ואגלה עולמות בינתה,

ובכל לימודי אעסוק אך ורק בתּוֹרָתך.

על פְּשָׁט הדברים,

מפסוֹק הפְּסוּקִים,

אַחְיֶה מַחְשַׁכֵּי המילים.

 "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ,

בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ"