התורה הרוחנית

לכבוד השנה החדשה תשפ"ג

"וַיֵּרֶד יְהֹוָה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהֹוָה לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה"  "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ .. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל .. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא .. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ .. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ .. לֹא תִּֿרְצָח .. לֹא תִּֿנְאָף .. לֹא תִּֿגְנֹב .. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר .. לֹא תַחְמֹד .. .. "וְכׇל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה, וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים, וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ." "וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים...

לִמַּדְתָּני תּוֹרָתך

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה

אוֹרִי נַפְשִׁי אוֹרִי נַפְשִׁי, עִמְדִי זְקוּפָה אֶל מול פְּנֵי הבְּרִיאָה, אוֹרִי ברוֹם המַעֲלה. ​​​כְּנֶשֶׁר רַחֲפִי מֻטַּת כְּנָפַיִם, וְעַל אֶבְרָתֵךְ עֶדְנָת גּוֹזָלַיִם. בַּת עֵדֶן יְפַה לְבֹנָה וְזַכָּה. מִנַּחַל עֶדְנַיִךְ רָווּ צוּרַיִךְ. בֶּהָרִים וּבַגִּבְעָתַיִם, אֲהָבֵךְ עַד עֲלֵי שָׁמַיִם. בְּצֵל כְּנָפְך אֶכְסֶה, אַל לַמּוֹט רַגְלִי ואֶטֶּה. בָּךְ כָּבוֹד זָרוּחַ, תחת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן אָשׂוּחַ. הֶעֱצַמְתְּ נִשְׁמַת אִישֵׁךְ, וּנְשַׁמָה לאֶרֶץ נְטוּעַת עֵץ. כִּי תָּבוֹא עַלְמָתִי וְנַּחַל זָךְ עֶדְנִי. תָּבוֹא בִּבְרִיתי וַתַּשְׁקְ בְּאֵר אוֹרי. אָמֵן וְאָמֵן "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהֹוָה עָלַיִךְ זָרָח" (יְשַׁעְיָהוּ ס')

שחר יָרְדָה נַפְשִׁי אֱלֵי מִדְבָּר, וְכׇל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כְּצִיץ עֻלְפֶּה. נִפְרַדְתָּ מִן העָלְמָא, ונִסְגְּרָה דרכך. עַל מִי אַשְׁקִיף עַתָּה, כְּמוֹ לְעֵת שַׁחַר ואַיֶּלֶת. אֶת קוֹלְךָ אֶשְׁמַע, וַתְּצַו לִי, קוּמָה! וַאֶרְאֶךָּ בעֲרֻגוֹת בֹּשֶׂם בְגַן שֶׁנִנְעַל. הָיִיתָ כַּלְּבָנָה, בָּר כַּחַמָּה. אָנָה אֵלֵךְ? שַׁכּוּלים כֻּלָּם, וְהִנְּךָ מֵאִיר מֵאֵט ומְעַט. מדּוֹבֵב זִיכְרוֹנוֹת,  מֵעִיר שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים, חֲלוֹם חָלָמְתִּי וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי לא יְהוֹדְעֻנַּנִי. אשְׁכִּמָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי,  לְךָ אַנְחָתִי. עַל גַּל נָעוּל, בְּמַעְיָן חָתוּם, אֲהַלְלֶךָּ!

 על נהרות בבל ישבו הגולים, בוכים וזוכרים את ציון, את כינורותיהם תלו על האילנות, להחביאם מיד אויב, מתעתעים בם " כׇּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ " (תהילים ק"ב). איך ישירו ואיך ינגנו על אדמת נֵכָר? .. כנאמר " אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי " (תהילים קל"ז)  " בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ "