התורה הרוחנית

הבּוֹקֶר פָּקַדְתִּי מִיטָּתְך

חַיֶּילֶת הבְּרִיאָה

לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר

בֵית־זְבֻל, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מְעון האֱלוֹהִים אֶסְבְּרָא מִדַּעְתִּי: עַל פִּי האקדמיה ללשון העברית , וְעַל פִּי חז"ל בֵית־זְבֻל - הוּא מִישְׁכָּנוֹ שֶׁל האֱלוֹהִים ..  זְבֻל המילה זְבֻל היא משפת אֲרַמִּית בַּבְלִית עתיקה : zabālu ומשמעו מקום רָם וְנִשָּׂא . זְבֻל אינו מן המילה זֶבֶל מהעברית או דֶּשֶׁן , כפי שנכתב ב אקדמיה ללשון העברית . על אף ששתי המילים דומות ומזכירות אחת את השניה. והרי ידוע, שמילים נשתרשו אל השפה העברית משפות שמיות אחרות באותה תקופה ומתקופה מוקדמת יותר, כגון עָלְמָא=עוֹלָם, יְמָמָא=יְמָמָה, מְשִׁיחָא=הַמָּשִׁיחַ וכדומה .. המילה זְבֻל היא משפת אֲרַמִּית בַּבְלִית קדומה אשר הושפעה מהאשורית. ומשמעותה הוא מהשורש נש"א,  נישׂא, נוֹשֵׂא, נשׂיא, מִתְנַשֵּׂא = מקום חשוב, מנהיג, תואר עליון, גבוה וגם סולח.  עתה אקח את הפסוקים בהם תופיע המילה זְבֻל ואחליף במילה מהשורש נש"א:  "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה, לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ" שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד [נִשָּׂא], לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ...

וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ

נָטוּ השָׁמַיִם

הֵיכָן עַלְּמוּ חֲלֹמוֹתי הֵיכָן עלמו חֲלֹמוֹתי? הנֶאֱלְמוּ עם הנְבִיאִים? איה חֶזְיוֹן  לִבִּי? לְמִי הנְבוּאוֹת וְרוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֶנֶת בָּם? הֵיכָן הבִּינָה הֵיכָן החָכְמָה? הֵיכָן תסתתר עַלמת חן הבְּרִיאָה? אַיֵּה מילותך אַיֵּה פְּסוּקך היבלעו במַחֲשַׁכֵּי הָאָרֶץ? אֵלִי אֵלִי אל אֶעֱזׇבְךָ יָמִים אֵלֶיךָ אֲשָׁוֵעַ עת יְשׁוּעָתִי נָא שְׁמַע קוֹלי אל ירא לִבִּי טֶּה שָׁמַיִם ורעשׁ האֶרֶץ כי עֲרָפֶל תַּחתךָ כי נבל האָרֶץ. אלוהי, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ אַתָּה הוא סלְעִי וצוּרִי ובְךָ אֶחֱסֶה כי לְךָ יאמר לִבִּי את כׇּל פני הַשִּׁירה הַזֹאת.