דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי

כ 250 שָׁנִים לִפְנֵי חֻרְבָּן בֵּית הַמְּלוּכָה

דיבר הוֹשֵׁעַ את דבר אֱלוֹהַּ,

כֹּה אָמַר,

זָנוּ יִשְׂרָאֵל וְזָנְתָה יהוּדָה

וּבְחַטָּאתוֹ חֵטְא הַבָּשָׂר,

וְהֵם פֹּנִים אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

וב י"ג הפרקים מְתָאֵר הַנָּבִיא את כל מַעַלְלֵיהם עֲוֺנוֹתֵיהֶם ועֹנֶשׁיהם.

ובפרק י"ד וְהוֹשִׁיעָם.

וְחֵטְא אֶחָד עוֹדֶנּוּ עֹמֵד

וּ "צְפוּנָה חַטָּאתוֹ"

על שלא פנו לאֱלוֹהַּ,

וביקשו לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.

"וַיֵּרַע הַדָּבָר" כי

"אֶתֶּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי"

וְהסתיר עינו מהם ואמר

"כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי"

עד אשר רֻחָמָה.

וְכל פָּסוּק וְרֵעוֹ בכל י"ד הפרקים

למען ילמדו תִּקְוָוה אַחַת.

וַיֹּאמֶר בסופה,

"מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם,

כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהֹוָה
וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם
וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"

וזה המוּסַר

"לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת, יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם".

התורה הרוחנית