שַׁבְרִירֵי דִימָמָא תָּקֵמְנָה בְּדִּמְעָה
אֻכֶּה בְּסַנְוֵרֵי יוֹם, וְיָרֵחַ בַּמָּרוֹם.
הִיא בְּהַדָּרָה תַּאֲדִיר,
וַאֲנִי בְּמַחֲשַׁכִּים נֶפֶשׁ אַחְכִיר..
נִסְתָּרוֹת דְּרָכֶיהָ כְּאִבֵּי הַנַּחַל,
אֲשֶׁר יֵבֹשׁוּ שָׁרְשֵׁיהֶן בַּעֲרוֹב הַיָם.
וָאֲנִי במַכְאֹבִי, אֶמּוֹט רַגְלִי.
זַלְעָפָה נַפְשִׁי חֵלְכָה,
קִרְבִּי נִקְרַע וָאֶקְרָא אֵיכָה?
לֹא אוּכַל לְקַיְּימָהּ בִּי,
גַּם כִּי תָּשׁוּב אֵין אֲנִי וְאַיִן.
חַרְטֻמֶּיהָ וְכִשְׂדֵיה נִבְּאוּ לָה,
וַתַּעְפִּלּ וַתָּעָז כִּי הַנְּשָׁמָה
לשוא תֵּשֵׁב בְּמַחֲשַׁכֵּי הַנְּשַׁמָּה.
הָיִיתְ לִי חֶסֶד בִּנְעֻרָי.

תגובות
הוסף רשומת תגובה
תגובה: