הַחוּט הַמְשֻׁלָּ֔שׁ

וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק

  "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם"

ומה סודו וחכמתו של הפסוק בדברי קֹהֶלֶת ד' בפסוק י"ב

 "וְהַחוּט הַֽמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" ?

"וְהַחוּט הַֽמְשֻׁלָּשׁ" – חוט השזור בשְׁלֹשָׁה כפולות,

שלא במהרה הוא נקרע ולְמָשָׁל נאמר.

מדרש רבה פירש: טובים השנים מן האחד, זה לעצמו וזה לעצמו,

שאם ייפול האחד, חברו יעמידו.

קֹהֶלֶת ד' פסוק י'

"כִּ֣י אִם־יִפֹלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת־חֲבֵרוֹ

וְאִילוֹ הָֽאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ"

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בָּהּ תַּרְתֵּין, יש בה שְׁלֹשָׁה,

טובים מהשניים, אִישׁ ואִשׁתו, מִן האחד,

זה לעצמו וזו לעצמה,

וְהחוט המשולש, זה הקב"ה, שהוא מברך אותם בזוגיות ומחזקם.

ובזה גם סוד המילים, אם תרצו, 

אִישׁ ו אִשׁה כי זה יביא את ה י' וזאת תביא את ה ה'

ויהיה השם יתברך יה' שוכן בינם.

ובנוסף, רבי יהודה אומר זה דָּוִד ובַּת שֶׁבַע, והַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זה נתן הנביא,

שאמר לבַּת שֶׁבַע,

מלכים א א' פסוק י"ד

"הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ".

ובנוסף, בראשית רבה אומר: 
"טוֹבִים הַשְּׁנַיִם, זֶה מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ.
וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהִסְכִּים עִמָּהֶם".

ובנוסף, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם – זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן, מִן הָאֶחָד, זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ,

כְּשֶׁבָּא משֶׁה וּבֵרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יָדוֹ,

וּכְשֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם ובֵרְכוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, מִיָּד שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יְדֵיהֶם.

 כפי שכתוב בויקרא פרק ט פסוק כ"ג

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרְכוּ אֶת־הָעָם

 וַיֵּרָא כְבוֹד־יְהֹוָה אֶל־כׇּל־הָעָם".