וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"
על חלקו של הפסוק
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי יְהֹוָה",
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי יְהֹוָה",
דוקא אתעכב ואשאל מדוע בסופו כתוב "אֲנִי יְהֹוָה" ?
ואסברא מדעתי שכל אדם יודע ואם לאו מוטב שילמד חוק עולם זה, שהכעס והרוגז וחוֹסר הנַחת וכו' כל אלה מסובים וסובבים עלינו ומאכלים את הנשמה שבנו.
והרי צוונו לשמור על נפשנו, על זה נתפללה יום וליל.
והרי צוונו לשמור על נפשנו, על זה נתפללה יום וליל.
(ויקרא י״ט:י״ח) וכך יִפְסוֹק הפָּסוּק,
אהוב את רֵעֲךָ כָּמוֹךָ - כי יש אַב במרום
אהוב את רֵעֲךָ כָּמוֹךָ - כי יש אַב במרום
הרואה כל לב ורעדה מפניו כל נשמה,
וירא האדם כי ניצת אור נצחו..
כשחר נכון מוצאו.
וירא האדם כי ניצת אור נצחו..
כשחר נכון מוצאו.
כי הוא הפּוֹסֵק הראשון, עתיק היומין, והדין באחרית הימים.

גמר חתימה טובה
השבמחק