וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

על חלקו של הפסוק
"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי יְהֹוָה",

דוקא אתאכב ואשאל מדוע בסופו כתוב "אֲנִי יְהֹוָה" ?

ואסברא מדעתי שכל אדם יודע ואם לאו מוטב שילמד חוק עולם זה,
שהכעס והרוגז, וחוֹסר הנַחת וכו' כל אלה מסובים וסובבים אלינו ומאכלים את הנשמה שבנו.
והרי צוונו לשמור על נפשנו, על זה נפללה יום וליל.

(ויקרא י״ט:י״ח) וכך יִפְסוֹק הפָּסוּק,
אהוב את רֵעֲךָ כָּמוֹךָ - כי יש אַב במרום

הרואה כל לב ורעדה מפניו כל נשמה,
וירא האדם כי ניצת אור נצחו..
כשחר נכון מוצאו.

כי הוא הפּוֹסֵק הראשון, עתיק היומין, והדין באחרית הימים.