הַמָשִׁיחַ

 הַמָשִׁיחַ

הַמָשִׁיחַ, שהוא בתוכנו,

ושכוונתו לגְּאֻלַּת עוֹלָם,

וכולל "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ".

והארץ לא תהיה עוד תּוֹהָה וּבוֹהָה,

כפי שנאמר בתחילה,

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ".

והכל יואר באור האֱלוֹהי,

ולא יַחְשִׁךְ עוד כפי שנאמר,

"וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם",

תְהוֹם ההוויָה.

ולנו, בני שֵׁת,
ניתנה הזכות לסור מרַע ולעשות טוֹב.

🤍

פירוש רש"י: "תהו לשון תמה ושממון, שאדם תוהא ומשתומם על בהו שבה"