מַשְׁאָב ומַשְׁאַבִּים

אֶסְבְּרָא מִדַּעְתִּי:

"מקור המילה משאבים בשירת דבורה:

"מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת ה', צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל…" (שופטים ה, יא).

משמעות המילה איננה ברורה מן ההקשר, והיא נתפרשה על פי שורשה 'מקום שאיבת מים', כלומר באר או מעיין."

וְלי תוספת נחמדה ..

מַשְׁאַבִּים -> מַ שְׁאַב ים -> מים שאב -> בארות מים

מַשְׁאַבִּים הוא

"'מקום שאיבת מים', כלומר באר או מעיין." - לפי המאמר ולפי רש"י גם.

מכיוון המילים בפסוק

"מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים"

לאמר, כדי להגיע למשאב המים

הולכים על אבנים קטנות, חלוקי נחל, חצצים ..

דְבוֹרָה הנְבִיאָה שָׁרָה במשל המילים

בשלושת הפסוקים: ט', י' וְ י"א.

"לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרְכוּ יְהֹוָה.

רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ.

מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים, שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהֹוָה צִדְקֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם יְהֹוָה"

דְבוֹרָה שָׁרָה בשִׁיבְחָם של חוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל או חִכְמִי יִשְׂרָאֵל, המְנַדְּבִים,

וְהמְהַלְּכִים בדרכי הָאָרֶץ וְמפיצים דברי תורה ואֱלוֹהַ בין קהילות האָדָם.

וְבשבילם כל אָדָם הוא מַשְׁאָב.

דְבוֹרָה הנְבִיאָה שָׁרָה במשל המילים.

ואז יתבהרו מַחשַׁכֵּי המילים, שמַשְׁאַבִּים כוונתו לאָדָם,

לערים ולכפָרִים ובדרכים החוצות בֵּינָם, מַשְׁאַבּי-האנוש,

מְגַשְּׁרִים ונותני צִדְקֹת אֱלוֹהַ,

כדרכי חצץ בין בארות מים חיים.

התורה הרוחנית