וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ

וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ

אֶסְבְּרָא מִדַּעְתִּי:

"וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ"
הינו פסוק מתוך ספר זכריה הנביא, פרק י', פסוק ט'.
אֵינִי מֵזִיד דּבַר,
ואֵינִי מְגַלֶּה גַלֵּי מְהוּמָה.
אֵינִי פועל על פי רחשי ליבי,
ואֵינִי שָׂם את המילים שבפִּי.
אֵין חוֹלֵם בהִרְהוּרי לבי,
ואֵין מְנַתֵּב עֲתִידוֹת עַל פִּי יִצְרי.
אֵין קוֹבֵעַ מָה עָמָלי ומָה יִהְיֶה שְׂכַרי,
ואֵין כאנוכי שׁוֹפֵט באָדָם.

רבים יְעַנּוּ בתְּשׁוּבָה לכל דורש את פֶּתַח חֲלוֹמוֹ,
שפרט להירהורי לבו אין כל משמעות נוספת
לחֶזְיוֹן ליְלו,
ויחתמו במשפט ש "החלומות, שוא ידברו".
אך ..
האִמְרָה, ש"החֲלֹמוֹת, שָׁוְא יְדַבֵּרוּ" 
אינו עם ההִגָּיוֹן, הטבע ורצונות האֵל.
מקורו מן פְּסֹק המילים
"וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ" מספר זכריה.

ואין הכתוב אומר ש 'הַחֲלֹמוֹת, שָּׁוְא יְדַבֵּרוּ', 
כתוב "חֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא ,יְדַבֵּרוּ", 
וכדי להבין את פְּסֹק המילים
יש לקרוא ולהבין את נֹסַח הפסוקים.

הנביא מדבר את דבר אֱלוֹהַּ,
ומזהיר מפני נביאי השקר שינסו לפתות לאלוהי כזב,
ואם אֲפַסֵּק נכונה,
מתבהרת משמעות הפסוק ויאמר כך:
"כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן, 
וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר, 
וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ"

ועל פי הנאמר,
"חֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא" הם רק סוג מסויים של חלומות.

וכדי להשיג מעמד פוליטי וחברתי,
כסף וכבוד מדומה,
נביאי השָּׁוְא אָחֲזוּ בחלומות אלה לנבואות שקר,
והִתְנַבְּאוּ בְּאׇזְנֵי השומע ובכל חָפֵץ ליבם.

ואִם קיימים חֲלֹמוֹת שהם "חֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא", 
וודאי אומר, שקיימים חֲלֹמוֹת "אחרים",
שהם אמת וניתנו מִלְּמַעֲלָה, 
כגון חֲלֹמוֹת רפואה,
חֲלֹמוֹת היסטוריים,
וחֲלֹמוֹת נְבוּאָה ועוד.

תּוֹדָה!

תִּיתוֹרָא דִתְפִילִּין