חַיֶּילֶת הבְּרִיאָה

חַיֶּילֶת הבְּרִיאָה

שִׁירַת הַבֹּקֶר בְּמִּדְרָשׁ הַפְּלִיאָה

בֹּקֶר זַךְ-זְרִיחָהּ בַּפֶּתַח מַמְתִּינָה,

צִפּוֹר פּוֹקַחַת אֲבָרֶיהָ

עַל כִּי נִרְגֶּשֶׁת הִיא לַבְּרִיאָה,

לִקְרַאת הַחַמָּה תַּתִּיר חֲלוֹמָהּ

בִּמְהֵרָה תגִּיעַ היְמָמַהּ.

אַיֵּה חֲלוֹמָהּ?

כִּי נִגְנַז בֵּין נַפְתּוּלֵי הַלֵּל

וְחַיֶּלֶת הַבְּרִיאָה

מַמְתִּינָה לַסַּנְוֵרִי הָאֵל.