נָטוּ השָׁמַיִם

נָטוּ השָׁמַיִם

נָטוּ השָׁמַיִם והֶאֱזִינוּ דְּבָרָיו,
נָטְתָה הָאָרֶץ לְהַקְשִׁיב אֲמָרָיו.
אֶת לִקְחו הִרְעִיף ואֶת חָכְמוֹת לִבּוֹ הִזִּיל.

וַיְרֵחוֹ פָּנָיו כזוֹהַר הלְבָנָה,
ויָרֵחַ במוֹעֵדוֹ שָׁם ברָקִיעַ,
וַיַּעַל אֶל רֹאשׁ הַהר.

אֶל הַר הנְבוּאוֹת עָלָה,
וַיַּרְאֵהוּ יָמִים קַדְמוֹנִים עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן,
ואת אֲשֶׁר אָרַב וצָפַן מַמלָכות.

וַיָּמׇת שָׁם עֶבֶד עַתִּיק יוֹמִין, 
בַגַּי מַלְכוּתוֹ נִקְבַּר,
ומקום קְבֻרָתוֹ אִישׁ לֹא זָכַר.