דַּלּוּ יָדַי

דַּלּוּ יָדַי מָרוֹם וְנַשְׁמָתִי בֵּית אֲדֹנָי,

שָׁם אֶשְׁמַע שִׁיר וַאֲפַזֵּם בִּנְבֻכִים חַיַּי.

וּדְבוֹרָה לִי תְּגַלֶּה דֶּרֶךְ מְעוּפָה,

אַךְ סוֹד הַצְּבָעִים תַּחַת כְּנָפֶיהָ צָפְנָהּ.

כָּלוּ אוֹיְבַי, עַיְּפוּ צוֹרְרַי, תִּדְּפֶנָּה רוּחַ.

לֹא לִי דְּרָכַי עוֹלָם וּמִצְּעָדַי חַיִּים לֹא יְדַבֵּרוּ אֵלַי.

תְּבוּנָה אֶדְלֶה, 

אֶלְמַד-נא באוֹרָה,

וּמִשְׁפָּטַי שִׁיר נָגֹלּוּ כַּמַּיִם,

וּשְׂכַר צְדָקָה יִנְחַל אֵיתָנָהּ שִׁבְעָתַיִם.