וַיִּחַדְּ

תַּזֵּלְנָה עֵינַי בִּדְמֹעַ חֲלוֹם,
אַפְלוּלִית אַחֲרוֹנָה תִּסּוֹג לְעֵת יוֹם.
יַעֲלוּ הֶהָרִים וְיֵרְדוּ בְּקָעוֹת,
כִּירִיעַת צֵל בִּנְגוֹעַ אוֹר.
וְיִמּוֹג הַשָּׁחוֹר וַיָּלֶט פָּנָיו וַיֵּצֵא לְאָחוֹר.
כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר תָּהֶל אוֹר,
גָּדַל הוֹד עַטֶּרֶת קְדוּמָה,
וְשָׁמַיִם יֶחֱזוּ בִּבְחָן מַעֲשֵׂי אֱלוֹהַּ.
עֵת לְחֶסֶד כְּמָטָר יִתְלַקַּח
הֲיִרְכְּנוּ בֶּרֶךְ לְמַרְגְּלוֹת הַר שְׁבוּעָתָם?
לְעוֹלָם הוֹדֶךָ לַעֲדֵי עַד
כִּי הִנְּךָ אֶל אֶחָד
וַיִּחַדְּ.