נַפְשִׁי שָׁאַלְתִּי

נַפְשִׁי שָׁאַלְתִּי

תְּפִילָּה לִי לֹא אִירָא,

בָּרוּךְ שִׁמְךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה,

בּוֹרֵא עוֹלָם מִן מַעַל.

אַיָּגֵעַ נֶפֶשׁ קְדוּמָה,

בְּלַהַב יָעִיר קִנּוֹ.

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת,

עֵינַי אֶל הֶהָרִים אֵל יִקָּו שָׁמַיִם,

מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי כִּי יַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ.

אֶלְאֶה בְּרוּחַ פְּסוּקֶיךָ יְנַתְּבוּ אוֹר יַגִּיהַּ

כִּי תָּאוֹר לִי אֶת דֶּרֶךְ הֲמִילַּהּ

בְּמָחוֹל אוֹת וּבִנְקֻודָּה.

בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, עֵת נַפְשִׁי שָׁאַלְתִּי,

מֵעִם אֲדוֹנָי.