כָּל אוֹת וַאוֹת

בָּעֵת הַהוּא וּרְשָׁעִים יְדַבְּרוּ עָתָק

נֶפֶשׁ בַּגֶּחָלִים נָבְלָה אֶל תִּמְּרוֹת הֶאָבָק.

וַיְכַל מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר שָׁקַד עַל עָלָיו,

כִּי רָווּ שָׁרְשֵׁי הַשָּׁקֵד עֲלֵי נַחַל פְּלָגָיו.

וַיְצַו כִּי יֵעוֹרוּ שִׂפְתֵי הַיְּשׁנִים!

וַתּוֹצֵא אוֹת אוֹתוֹתֶיהָ,

וַתִּקְרַב אֶל אַחְיוֹתֶיהָ,

וְתִקַּדְנָּהַּ אֲלֵי סוֹד הַמִּילִים.

וּמִילָה בְּמִילַּהּ תַּחְבּוֹר,

וְשִׁיר בַּמְּחֹלוֹת תֹּף וְכִנּוֹר.

בַּעֲזוֹז קוֹל בָּרָמָה,

פְּנֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ נוֹשְׁנָה.

מִמַּעֲמַקִּים אֶקְרָאֵךְ

וּמִמַּחֲשַׁכִּים אֲבִיאֵךְ

עוֹטָה נֹגַהּ זִרְחֵךְ,

סוֹד כָּמֻס בְּאוֹצָרֵךְ.

וַיָשׁוּבוּ כְּלֵיהֶם רֵיקָם

אֶל אַדְמַת חֲרֻלִּים כי חָטָא עַם,

קוֹל דְּמָמָה חֲרֹשׁ חָרַשׁ,

כִּי עָצַר שָׁעוֹן הַיָּם,

וְנָדַם גַּלְ כּוֹכְבֵי יָם.

וַיֵּט יָדוֹ אֶל עַל וְיַשִּׁיבֶנּוּ אֵלָיו,

אֶל גַּן עֲדָנִים עֵת נִנְעֲלוּ שְׁעָרָיו,

כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים עַל דְּשָׁאוֹת רְטוּבוֹת,

הִזִּיל הַטַּל מִינֵי בְּרָכוֹת.

לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים,

וּמִי יְקִימֶנּוּ מִרְבוֹץ הַיָּמִים.