וַיִּחַדְּ
וַיִּחַדְּ
תַּזֵּלְנָה עֵינַי בִּדְמֹעַ חֲלוֹם,
אַפְלוּלִית אַחֲרוֹנָה תִּסּוֹג לְעֵת יוֹם.
יַעֲלוּ הֶהָרִים יֵרְדוּ הַבְּקָעוֹת,
יִקָּווּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ תְּהוֹמוֹת.
כִּירִיעַת צֵל בִּנְגֹעַ אוֹר,
יִמּוֹג הַשָּׁחוֹר וּפָּנָיו לְאָחוֹר.
כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר תָּהֵל אוֹרָה,
גָּדַל הוֹד עַטֶּרֶת קְדוּמָה,
וְשָׁמַיִם יֶחֱזוּ בִּבְחָן מַעֲשֵׂי אֱלוֹהַּ.
עֵת לְחֶסֶד כְּמָטָר יִתְלַקַּח
קוֹל תְּרוּעָה מִשָּׁמַיִם נִשְׁמַע
בְּדֶרֶךְ אֶל אֶרֶץ, אֶרֶץ שֶׁנָּשַׁמָּה,
אֶל סִפּוֹ שֶׁל יָם, הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
אֵל עוֹלָם הוֹדֶךָ עַד עֲדֵי עַד,
קוֹלְךָ כְּשַׁאֲגַת הָמוֹן עֲלֵי קְרָב,
הִנְּךָ אֲדֹנָי אַלֹּהֵנוּ, אֲדֹנָי אֶחָד.
וַיִּחַדְּ.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תגובה: