שָׁחַף

חַיֶּלֶת הַבְּרִיאָה!

שִׁירַת הַבֹּקֶר בְּמִּדְרָשׁ הַפְּלִיאָה

בֹּקֶר זַךְ זְרִיחָהּ בַּפֶּתַח מַמְתִּינָה,

צִפּוֹר פּוֹקַחַת אֲבָרֶיהָ

עַל כִּי נִרְגֶּשֶׁת הִיא לַבְּרִיאָה,

לִקְרַאת הַחַמָּה תַּתִּיר חֲלוֹמָהּ

בִּמְהֵרָה תגִּיעַ היְמָמַהּ.

אַיֵּה חֲלוֹמָהּ?

כִּי נִגְנַז בֵּין נַפְתּוּלֵי הַלֵּל

וְחַיֶּלֶת הַבְּרִיאָה

מַמְתִּינָה לַסַּנְוֵרִי הָאֵל.