שִׁיר הָרוּחַ וְהָאוֹר

וַיְהִי קוֹל בַּדְּמָמָה דַקָּה,

נֹשֵׂא סוֹד בֵּין צֵל לְאוֹר;

וַתִּשָּׂא הָרוּחַ אֶת לְחִישָׁהּ,

עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשְּׁחֹרִים.

הָאָרֶץ שֹׁמֵמָה וְנדְמָה,

וְחֹשֶׁךְ יָשַׁב עַל תְּהוֹם רַבָּה;

אָז נִפְקַח שַׁעַר הַשָּׁמַיִם,

וַיָּאֵר אוֹר רִאשׁוֹן בְּדִבְרֵי אֵל.

וַיֹּאמֶר: יְהִי אוֹר—וַיְהִי אוֹר,

וַיִּבְדֵּל בֵּין אוֹר וּבֵין לָיְלָה;

וַיִּקְרָא לָאוֹר יוֹם בְּקוֹלוֹ,

וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה נִשְׁקָט.

וְהָרוּחַ עוֹדֶנָּה מְרַחֶפֶת,

כְּנֶשֶׁר עַל גּוֹזָלָיו תְּרַחֵם;

נֹשֵׂאת חַיִּים בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה,

וּבוֹרֵאת עוֹלָם בְּלַחַשׁ פִּיהָ.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַשֹּׁמֵעַ קוֹל זֶה,

הַהוֹלֵךְ בְּאוֹר וְלֹא בַחֹשֶׁךְ;

כִּי בְּלִבּוֹ יִזְרַח אוֹר עוֹלָם,

וְשָׁלוֹם יִשְׁכּוֹן בְּכָל דְּרָכָיו.