אֲהַבְתִּיךְ בְּשֶׁל הַתַּפּוּחַ

אַתְּ הָאַחַת וְהַיְּחִידָה אֲשֶׁר דּוֹבֶרֶת מִלּוֹתַי וּמְעִירָה שִׂפְתוֹתַי.

אַתְּ הָאוֹר בְּדַרְכִּי הָאֲפֵלָה 

וּבִזְכוּתֵךְ נַפְשִׁי מַעְפִּילָה.

אַתְּ מְקוֹר הַשְׁרָאָתִי 

הַמַּנִּיחָה יָדֶיהָ עַל יָדִי,

רֹךְ וַאֲהָבָהּ.

אַתְּ הַהַתְחָלָה מִבְּלִי קֵץ,

אֲהַבְתִּיךְ בְּשֶׁל הַתַּפּוּחַ.

(אֲהַבְתִּיךְ מִשַּׁחַר הַיָּמִים)